יד מאיירת, כרזה יד ושם התשפ״ב | 2022 | פרסום one

צירוף אירועים מיוחד גרם לנו במשרד להיענות לקול קורא של ״יד ושם״ מסילות אל האבדון – שילוחם של היהודים בתקופת השואה רציונל לנושא השנתי תשפ"ב.

ההבנה שלנו שאין מקרה ואם הכוכבים הסתדרו בכדי שנתפנה לרגע מקפיטליזם טהור אל משמעות וזיכרון - היא הזדמנות ליצירה ברוכה



התהליך

נרשמנו. הצעד הראשון בדרך התחיל, קיבלנו את הבריף הקרוי ״הרציונל לנושא השנתי״ וצללנו אחורה בזמן אל תוך הקרונות הצפופים בדרך לאבדון. מתוך הרציונל: ״על־פי מדיניות הפתרון הסופי עקרו הגרמנים הנאצים ועוזריהם מיליוני יהודים מבתיהם ושילחו אותם אל מותם. הפעולה המאורגנת הזאת הייתה אירוע היסטורי שהחריב קהילות יהודיות שהתקיימו מאות שנים בכל המרחב שכבשה גרמניה.


המונים הובלו ישירות לאתרי ההשמדה ורבים אחרים הועברו תחילה לתחנות ביניים דוגמת גטאות ומחנות מעבר. לא בכדי היה קרון הרכבת, ששימש אמצעי השינוע המרכזי, לאחד הסמלים המוכרים של השואה. הקרון, סמל הקִ דמה, הגלובליזציה והטכנולוגיה האנושית במונחי המאה התשע־עשרה והעשרים הפך להיות סמלה של נסיגה מוסרית מערכי אנוש אל תהום של תעשיית רצח שלא נודע כמותה. מערכת התחבורה״.

כרזה 50 על 70 תהווה הצוהר לזכרון ההיסטורי.




מחשבות


תהליך של למידה, קריאה, התבוננות.

חשיבה על חווית הקרון בדרך לאבדון.

התעתוע.

נסיעה נתפסת כדרך חדשה, רבים מהנרצחים נתבקשו לארוז חפצים, כסף, פרטים יקרי ערך.

דימויים נרקמים כפתח להשראה:

רכבת

מסילה דומה לסולם, גדר תיל, רכבת אל חושך בקצה המנהרה

צבעוניות - פער בין החוץ לפנים

תעתוע

יומיומי של עכשיו, מודרני


מקורות ההשראה, נוף בית קברות יהודי ישן

התבוננות בצמחיה

תהיות לגבי צבעוניות

הקרון המפורסם והחיבור מתחיל להירקם.

קרון שהוא האבדון.



יצירה


עפרונות, על עפרונות,

דפים על דפים,

רצפה עם סקיצות שישארו עליה.

לאט לאט מתחילות לרקום את הכרזה, או יותר מדוייק לרקום את הדימויים שירקמו בסוף תהליך לכרזה.

סגנון האיור,

הצבעים, החומרים. מה יעביר מדוייק יותר.


חודש להגשה.

מתחיל להתגבש עשן



... ולהתפזר

בחינת פריסות, הצללות ומרכיבי העשן הסמיך, עשן אנושי

איור מתבקש, שספיילר בסוף תהליך נשאר על רצפת העריכה

אבל הכתיב צבעוניות, סייע בדיוק הגוונים


קרון שהוא הסוף. חיבור בין מצבה לקרון.

עם כיתוב בלי כיתוב, מחשבות.

העלים, הצללות.


קיר העפרונות במשרד, פגישת סיעור מוחות והתכוונות.

עוד שבוע ההגשה.


שש. המספר הטיפולוגי בשואה. הפרפרים, הקבורה שלא הייתה.

נטולי צבע.


הפרפרים מלאי פרטים.


העפרונות ששימשו לאיור הכרזה על ידי המאיירת האגדית שלנו







מאמרים נוספים